היה היה עכבר קטן שגר עמוק־עמוק בתוך מחילה.
כל לילה הוא שמע רעשים מבחוץ — שְׁרִיק… שְׁרִיק… — והיה בטוח שזה מפלצת ענקית שמחכה לו.
🌙😨
הוא פחד כל כך, שהוא אף פעם לא יצא החוצה. אפילו לא הציץ.
יום אחד הוא לקח נשימה גדולה, ספר ״אחת… שתיים… שלוש…״ — והוציא את האף החוצה.
ומה הוא גילה?
לא הייתה שם שום מפלצת. היו רק עלים שרקדו ברוח! שְׁרִיק־שְׁרִיק — זה היה רק הרוח משחקת עם העלים.
🍃🍂🍃
העכבר חייך חיוך גדול. הפחד לא נעלם לגמרי — אבל עכשיו הוא ידע משהו חשוב:
״כשאני מסתכל — אני כבר לא פוחד מהדמיון.״